הירשהורן נ' טופז טורס בע"מ

פסק דין

1. התובע רכש אצל הנתבעת, טופז טורס בע"מ, חבילת תיור לקנדה ולהרי הרוקיס הקנדיים. הטיסה יצאה ביום 13.8.08, והמסע נמשך כ- 18 יום.

התביעה הוגשה בגין טענות שונות שיש לתובע כלפי חיוביו הכספיים וכלפי אופן ביצוע חבילת התיור. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כנגד חב' נתור בע"מ, ספקית חבילת התיור (להלן: נתור).

2.תמצית טענותיו של התובע:

לאחר שביום 22.6.08 נמסר לו מחיר חבילת התיור, והוא ביצע את הזמנתו, חוייב התובע בסכום נוסף של כ- 1,000 דולר (עבור שני כרטיסים), אשר נומק כתוספת של היטל דלק. התובע טוען כי חיוב זה אינו כדין.

לא ניתנה לתובע הנחה של 3% שמגיעה לחבר הסתדרות המורים, אשר הובטחה לו.

הובטח לתובע שמספר חברי הקבוצה לא יעלה על 25, אך הקבוצה מנתה 37 נוסעים, דבר שהכביד על ביצוע הטיול (כגון: קושי לשמוע את הסברי המדריך);

האוטובוס שסופק לקבוצה היה בעל דלת אחת בלבד, דבר שהכביד על הנוסעים והאריך את זמני העליה והירידה מהאוטובוס, במיוחד לנוכח מספרם הרב של הנוסעים;

התובע תכנן נסיעה נפרדת, שלא במסגרת חבילת התיור. לצורך שינוי זה ויתר התובע על טיסה מוונקובר לטורונטו, שנכללה בחבילת התיור, ובמקומה נזקק לטיסה מפילדלפיה לטורונטו. התובע טוען כי הנתבעת סירבה לזכות אותו ממחיר הטיסה שעליה ויתר, וחייבה אותו במחיר מלא עבור הטיסה הנפרדת שהזמין.

3.לגבי תוספת המחיר שנומקה בעליית מחיר הדלק, הסתמך התובע על מסמך מיום 18.8.08 שנערך על ידי היועמ"ש של משרד התיירות, ביחד עם הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. במסמך זה נאמר כי מחיר חבילות תיור, שמוצג לצרכן על ידי סוכנויות הנסיעות וחברות התעופה, צריך להיות "מחיר כולל", וכי לאחר שהצרכן שילם את התמורה – אין ניתן עוד להעלות את המחיר, בטענה שעלה מחיר של מרכיב כלשהו של חבילת התיור, בתקופה שבין התשלום על ידי הצרכן לבין מועד הטיסה.

מר ארמון, מנהל מסחרי אצל הנתבעת, השיב כי דברים אלה חלים לגבי צרכן ששילם את מלוא התמורה עבור חבילת התיור. לגבי צרכן כזה, הרי מששילם את מלוא התמורה, אמנם "מוקפא" מחיר חבילת התיור, ואותו צרכן לא יידרש לשלם סכום נוסף, גם אם לפני מועד הטיסה חלה העלאה במחיר אחד המרכיבים. אולם כאשר הצרכן טרם שילם את מלוא המחיר, אלא שילם רק מקדמה, אזי סוכן הנסיעות כבר משריין עבורו את כרטיסי חבילת התיור, וההזמנה כבר "סגורה", אך המחיר טרם שולם במלואו. מר ארמון טען כי "הקפאת" מחיר חבילת התיור אינה חלה לגבי נוסע ששילם רק מקדמה, וכי נוסע כזה יידרש לשלם הפרש של העלאת מחיר באחד ממרכיבי החבילה, אם תחול העלאה כזאת בין מועד תשלום המקדמה לבין מועד הטיסה.

אין מחלוקת כי התובע לא שילם, ביום 22.6.08, את מלוא המחיר של חבילת הנופש, אלא שילם רק מקדמה. על כן הוא לא "הקפיא" את מחיר חבילת הנופש, כפי שהיה במועד תשלום המקדמה.

לפיכך, בדין נדרש התובע להוסיף את הסכום של כ- 500 דולר לכרטיס. נציגי הנתבעת ונתור ציינו כי תוספת זו כללה אף תוספת בגין העלאת מיסי נמל.

מר ארמון טען עוד כי הסכום הנוסף נדרש, לאחר שהנתבעת מצידה נדרשה על ידי נתור לשלם תוספת זו, בגין עלייה במחיר הדלק, וכי הנתבעת דרשה מהנוסעים תוספת מחיר רק כדי כיסוי התוספת, שהיא עצמה שילמה לנתור.

יש לציין כי במסמך של נתור בדבר תנאי העסקה – שכותרתו "תנאי השתתפות בטיולים ומידע כללי", ואשר אין מחלוקת כי נכלל בחוברת המידע שנמסרה לתובע – נאמר במפורש כי כאשר חברת התעופה גובה תוספת בגין התייקרות מחיר הדלק, תיגבה תוספת זו מהנוסעים, נוסף על מחיר הטיול. התובע טען כי תנייה זו אינה חוקית, לנוכח האמור במסמך של משרד התיירות ומשרד התמ"ת, שצויין לעיל; אולם על פי הנוסח של מסמך זה – הטענה האמורה עומדת רק מקום שהצרכן שילם את כל התמורה שנדרשה ממנו עבור העסקה. דברים אלה מתיישבים עם הסברו של מר ארמון, כי מקום שהצרכן שילם כבר את מלוא מחיר העסקה, המחיר אמנם "מוקפא"; אך לא כן – מקום שהצרכן שילם רק מקדמה על חשבון המחיר.

משאין מחלוקת כי התובע שילם רק מקדמה, אזי התובע לא הראה כי הנתבעת חייבה אותו שלא כדין בתוספת בגין עליית מחיר הדלק (או עליית מיסי נמל).

4.אשר לטענה בדבר מספר חברי הקבוצה: הנתבעת כופרת בטענת התובע כי הבטיחה לו שמספר המשתתפים בטיול לא יעלה על 25.

התובע טוען כי סוכן הנתבעת, מר אבי כהן – שהוא שכנו ומכרו, והוא שמכר לו את חבילת התיור דנן – הוא שהבטיח לו כי לא יהיו יותר מ- 25 משתתפים.

מר כהן שלל כי הבטיח הבטחה כזאת. הוא אישר כי התובע שאל מה יהיה מספר חברי הקבוצה. לדבריו, הוא השיב לתובע כי המספר הממוצע הוא בין 25 ל- 42 מקסימום.

יש לציין כי בתנאי העסקה שבכתב נאמר כי נתור, שהיא הגורם שמספק את חבילת התיור, רשאית לאחד נרשמים לקבוצה משותפת, ואינה חייבת להודיע לנוסעים מראש על החלטה כזאת.